ב-5 בנובמבר 1941 סגרו הגרמנים את הגדרות סביב גטו סטולפצה שבבלרוס. בין היהודים שנכלאו בגטו היה שמעון פוססורסקי בן השמונה.
שמעון ישראלי נולד בוורשה בירת פולין בשנת 1932 לישראל ואסתר פוססורסקי. הוא היה בן שבע כשהחלה מלחמת העולם השנייה. הוא ברח עם אמו מזרחה והגיע לסטולפצה שליד מינסק.
ביוני 1941 פלשה גרמניה. שמעון נכלא בגטו סטולפצה. בספטמבר 1942 החל רצח יושבי גטו סטולפצה. בין הנרצחים היתה אמו של שמעון. שמעון ברח והגיע למחנה עבודה. כל הגברים היו יוצאים לעבודה, אך שמעון בן התשע הוסתר באחד מצריפי השינה.
מאות יהודים ברחו ממחנה העבודה והצטרפו לפרטיזנים. מנהיג הבורחים היה הרשל פוססורסקי, אחיו הגדול של שמעון. בין הבורחים היתה אחותו הגדולה של שמעון, הניה. גם שמעון הצטרף לקבוצה זו. כשנתיים חיו שמעון והניה ביערות.
באחת הפשיטות של הגרמנים נאלצו יושבי המחנה להימלט על נפשם. סיפרה הניה:
"גרמנים יורים עלינו ואנחנו בורחים ובורחים דרך ביצות ואני יודעת שאף אחד לא יעביר את שמעון. אני אבל יודעת שילד אחד טבע בביצות וכל הדרך אני בוכה. ואנחנו מגיעים לנחל צר, זרקו שני עצים עבים, וזה היה גשר. בצד השני היו פרטיזנים, גדוד אחר, והם קיבלו אותנו, ואני לא רוצה לעבור. … אני בוכה ויושבת ובוכה, ואני אומרת: "אני לא זזה. אם שמעון לא עבר, אז הוא טבע, ואם הוא לא עבר עד עכשיו, אז הוא לא יעבור את הגשר הזה", ואני מחכה לו, ובשום אופן לא עוברת. כבר כולם עברו, ובא פרטיזן נוצרי, והוא שואל אותי ברוסית: "מה את יושבת פה? אולי תעברי כבר ותיקחי את אחיך? כל הדרך אני סוחב אותו."
"זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שאיבדתי אותו."
לאחר השחרור גילו שמעון והניה שמכל בני משפחתם שרדו רק שניהם. סיפרה הניה:
"אחותי גיטה הייתה בשבילי הסמל של שלמות. היא ידעה לרקוד יפה. היא כבר הייתה בת שמונה עשרה או תשע עשרה. והאח הרשל שנפל ביער בשורות הפרטיזנים – כל המשפחה שרה מאוד יפה. חוץ ממני. אני חושבת שאני הייתי הכי לא מוצלחת בבית ודווקא הכי קטנים והכי לא מוצלחים נשארו בחיים, וכל השלמות והיופי והכל, לא נשאר מזה כלום."
שמעון והניה חזרו לוורשה. סיפרה הניה:
"עמדתי על יד נהר הוויסלה והבטתי: כל ורשה היתה אדמה אחת. לא היה אף בית עומד. הכל הרסו. לאן עכשיו הולכים? אנשים הלכו ונסעו ממחנות [לעיירות] ומהעיירות הלכו [לערים] לחפש משפחה. כל הדרכים היו אנשים עם תרמילים על הגב. אבל ידענו שהמטרה שלנו היא להגיע לארץ."
שמעון עבר לגרמניה ושם עבד תקופה קצרה בחוות הכשרה. ב-1946 עלה לארץ ישראל. שמעון שינה את שם משפחתו לישראלי, על שם אביו שנרצח בשואה.
שמעון ישראלי הוא שחקן וזמר. מופעיו, בהם הצגות יחיד, הוצגו מאות פעמים על במות בישראל. הוא הקים תאטרון נוער ואופרה קאמרית לזמרים עולים מחבר העמים. הוא היה שחקן בתיאטרון הקאמרי ובתיאטרון חיפה, והיה חבר בלהקת בצל ירוק. בשנת 2005 קיבל ישראלי פרס מפעל חיים במסגרת טקס פרס התיאטרון הישראלי של האקדמיה הישראלית לתיאטרון.
קראו עוד על סיפור הישרדותו של שמעון ישראלי בשואה, באתר יד ושם >> https://bit.ly/3CRpvMm
מתוך #בחרנו_בחיים ניצולי השואה ומדינת ישראל
