" אחרי סגירת הגטו החל רעב נורא" , "אירקה הייתה בת שמונה והיא הייתה יוצאת דרך חורים בחומות או חומקת מן המשמרות מסביב לגטו . אירקה הילדה בת ה8 האכילה את כל המשפחה .
" לעתים קרובות הייתי יוצאת לצד השני. לבשתי סוודרים שנסרגו בגטו, שווליהם מקופלים, מעל הכול מעיל. הייתי מביאה אותם לחנות הבדים של הגברת מלונובסקה ובחזרה הייתי מבריחה שומן חזיר ולחם .
" ילדים מבריחים כאלה כמו אירקה היו רבים" ותיאר אותם בספרו מייטק פכטר , שבעצמו היה מבריח בגטו בגיל 10 :
" הילדים האלה צחקו למוות בעיניים , לא היה בשבילם פחד, סיכון , גשם , חורף , כפור, שום דבר לא הרתיע אותם , הם ידעו מה הם עושים. ילד כזה הרי היה מציל משפחה שלמה ממות ברעב. הם ארבו באיזו פינה , וברגע מתאים הגיחו במהירות וגנבו מזון . את הסחורה הם העמיסו והסתירו לתוך המקטורנים שלהם , ממלאים את הנפח שבין הבטנה לבד. הם נראו כמו בעלי כנפיים . כן , היו אלה מלאכים של ממש – הם חלפו על על פני השומרים בגטו , תומכים בידיהם הרזות בסחורות המזון , כדי שהבטנה לא תיקרע חלילה ושהסחורה לא תתפזר .
כמה פעמים נעצרו הילדים המסכנים האלה על ידי שוטרים בפקודתו של גרמני , היו מכניסים אותם אז לביתן שמירה , לוקחים להם את הכול ועוד מכים אותם" .
לבסוף הבריחה אירנה סנדלר את אירקה לצד הארי והשיגה עבורה מסתור אצל משפחה נוצרית.
לאחר מכן העבירה אירנה סנדלר את אירקה לכפר , אצל בעלי בוסתן שלא ידעו שהיא יהודייה.
מקור וקרדיט :
אנה ביקונט . גברת סנדלר , הוצאת כרמל, 2020
0
